הכניסה לשמורה נעשית מכביש 888 בדרך עפר צפונית לחד-נס, שבסיומה מגיעים לחניון מוסדר ממנו מתחילים מסלולי תצפיות וירידה לבריכת המשושים
מסלול התצפיות קצר ומומלץ באביב, עת מרחבים ירוקים ומישוריים של יער יהודייה נפרשים לעיני הצופה ומרהיבים ביופיים. היער מורכב מאלוני תבור וכינויו יער פארק מרמז על המרחק בין העצים. נוף זה מאפיין במיוחד את אזור מרכז הגולן.
העומד בתצפית יבחין בגבעה מצד דרום-מזרח, זוהי כיפת הנשרים. בסמוך לה שוכנת אוכלוסיית הנשרים הגדולה ביותר בארץ. הואדיות שמצפון לגבעה הם נחלי היהודיה והזויתן, שנוטים באפיקם לכיוון בקעת הבטיחה והכינרת. תופעה זו קיימת בנחלי מרכז הגולן שמקורם בשברי משנה לשבר הסורי אפריקאי (הבקע הגיאוגרפי שבו מצויים בין השאר הירדן והכינרת).
בירידה לנחל נפגוש מיני עשבוניים בעלי פריחה צהובה כמו גם רקפות וכלניות אדומות. ניתן להבחין בפעילות חזירי הבר בסמוך לגזעי האלון שבדרך. אלו בוטשים ברגליהם ובניביהם באדמה הלחה בחיפושם אחרי זרעים ובלוטים למאכל. החזיר היא חיית בר נפוצה מאוד, חזקה ומוצקה, אך נרתעת מנוכחות האדם ולפיכך העתיקה את פעילותה באזור מסלולי ההליכה, לשעות הלילה והבוקר המוקדמות שעה שאין אנשים שיפריעו לה במלאכת חיפוש המזון, וגידול הצאצאים.
נרד מהמצוק בשביל מסומן נחצה את דרך הג'יפים שנפגוש ונמשיך בירידה המתפתלת עוד כברת דרך קצרה. בשלב זה ניתן לשמוע את שאון הזרימה ובהגיענו לגשר עץ נעלה עליו ולראות את המים השוצפים בנקיק הצר, מראה מרשים בהחלט. הגשר מוביל ליער יהודיה ולנחל הזוויתן, מסלול המומלץ למיטבי לכת ולמשכימי קום בלבד. אנו נחזור לשביל ונמשיך עוד מספר מטרים של ירידה מדורגת עד לבריכה.
שמה של הבריכה נודע זה מכבר עקב משושי הבזלת התוחמים אותה. אלו ניצבים זקופים על דפנות הבריכה ויוצרים נוף טבע לא רגיל ומרשים ביותר. עם זאת חשוב לומר שאין זה המקום היחיד בו ניתן לראות משושי בזלת, בארץ ובכלל. למעשה תופעת משושים קיימת בשכבות לבה עבות שזרמו על פני השטח והתקררו ללא הפרעה בצורה איטית ואופטימלית לחומר.
חלקיקי הנוזל הלוהט צורתם עגולה ובהתקררות והתגבשות למוצק "יעדיפו" להפוך למצולע שצורתו הקרובה ביותר לעיגול תוך איבוד מינימום אנרגיה. המשושה היא הצורה היחידה בטבע שגם קרובה לעיגול וגם יוצרת משטח אחיד ללא חללים ריקים בין המצולעים. לא בכדי גבישים בטבע כדוגמת היהלום, הנוצרים לאורך זמן בבטן האדמה -צורתם משושה.
שכבות אופקיות שנראות במסלע הן קילוחים שנוצרו בפרקי זמן שונים. ביניהן קיימת חרסית דקה ואטימה למים העוצרת את חלחול מי הגשמים. אלו זורמים אופקית ונובעים מבעד לסדקים במעיינות קטנים.
